top of page
"יש אנשים/ שיש בהם זמן, יש בהם/ זמן שעתיד להתפוצץ".
דוד אבידן,
ניסויים בהיסטוריה
שירה
אבולוציה
פַּעַם חָזְרוּ מִצַּיִד וְכָתְבוּ בְּדָם
עַל קִירוֹת מְעָרָה.
בֵּין קִירוֹת בַּיִת כּוֹתֶבֶת בְּטֵלֵפוֹן נַיָּד.
נֶעֱזֶרֶת בְּאַפְּלִיקַצ
איריס שפירא ילון
חֲסֵרָה
מֵאָז -
מַשֶּׁהוּ קָרָה לִי.
מַשֶּׁהוּ קָרָה גַּם לָךְ.
גּוּפֵךְ הִשְׁתַּנָּה
לְעָנָף יָבֵשׁ
מִתְבַּקֵּעַ בְּצִמְאוֹנוֹ,
נַעֲשָׂה לְקָו דּ
תמרה חלוצי
הנה מה
הִנֵּה מַה שֶּׁרָאִיתִי בַּשַּׁחַר
רְצוּעוֹת שֶׁל רָקִיעַ רָאִיתִי בַּשַּׁחַר
רְקוּעוֹת כְּשַׁלְשֶׁלֶת רָאִיתִי בַּשַּׁחַר
סיגל אשל
אחרי הנשף
הַכֹּבֶד יָעוּט לְלֹא הַתְרָאָה עַל הַחֶדֶר הָרֵיק
כַּדּוּר הַמַּרְאוֹת יְהַבְהֵב בָּאוּלָם הֶחָשׁוּךְ וְלָעַד יִזְדַּהֵר,
תְּנוּעַת יְרֵכ
סיגל אשל
והיום אינו כלה
סוּפָה נוֹקֶשֶׁת בְּחַלּוֹנִי
נְטִיפֵי גַּעְגּוּעִים קְפוּאִים
דּוֹקְרִים אֶת מַהוּתִי
חנה גרנות
פטריוטיזם
הָאָרֶץ הַזֹּאת הִיא מִגְרַשׁ הַגְּרוּטׇאוֺת שֶׁל אֱלֹהִים.
שִׁלְדֵי יִסּוּרִים וּמַסְמְרֵי תַּעֲנִיוֺת מְסַמְּנִים נְתִיבֶיהָ.
הָאָרֶץ ה
מולי פלג
דברים שאני רואה מחלון חדר השינה
אוֹרוֹת נִדְלָקִים וְכָבִים. גּוּפִים נִצְמָדִים וּמִתְרַחֲקִים. צֶמַח מְטַפֵּס מְחַפֵּשׂ
אֶת הָאוֹר. חֲשׂוּפִית עוֹשָׂה דַּרְכָּהּ אֶל הַלּ
אורלי עסיס
מבול חוזר
לְהַפְסִיק לְמַחְזֵר, לַחֲזֹר וּלְפַזֵּר
שַׂקִּיּוֹת וּבַקְבּוּקֵי פְּלַסְטִיק לְכָל עֵבֶר
לְהָפִיץ גָּזִים שֶׁיְּחוֹרְרוּ שׁוּב אֶת שִׁכְבַ
דנה שושן ורד
אני שוב מדמיין את בוא הסתיו
אֲנִי שׁוּב מְדַמְיֵן אֶת בּוֹא הַסְּתָו,
רוּחוֹת קָרוֹת כְּבָר בַּפָּנִים נָשְׁבוּ לִי
כְּאִלּוּ תַּם הַקַּיִץ בְּסוֹף יוּלִי,
בָּרֶגַע שֶׁ
אנדריי מקרביץ'
זהב נרמס בפיח
הַסֶּרֶט הַצָּהֹב הוֹלֵךְ וְנִפְרָם
חוּט נִשְׁאָב בָּרוּחַ -
קֶשֶׁר עַל מַרְאַת הַצַּד שֶׁלִּ
משה קול
זוהר
מֵעַל הַטֶּבַע, מֵעַל כֹּחוֹת הַטֶּבַע, מֵעַל כֹּחוֹת הַכֹּבֶד, לְמַעַן הַהִתְעַלּוּת, לְמַעַן הַהִתְרוֹמְמוּת, לְמַעַן הַקִּימָה מֵהַמִּטָּ
גל נתן
לא משנה איך את נופלת בלילות
סַפְּרִי לִי, אֵיךְ אַתְּ קָמָה בְּכָל בֹּקֶר
מֵחָדָשׁ.
יעל קידר
לבתי המתצפתת בלילות על הגבולות
אֲנִי מִצְטַעֶרֶת
זֶה נָפַל בַּמִּשְׁמֶרֶת שֶׁלָּךְ
וְלֹא הָיִיתִי שָׁם כְּדֵי לְנַחֵם אוֹתָךְ
וְלֹא יָכֹלְתִּי לַחֲסֹךְ מִמֵּךְ אֶת זֶה
יעל קידר
מיטב הימים
הוּא לֹא מִתְחָרֵט עַל שׁוּם דָּבָר,
כִּמְעַט,
מַרְתִּיחַ מַיִם לְקָפֶה,
בּוֹחֵשׁ לְאַט.
יצחק גוילי
כאן ועכשיו (מתוך כתובת על הקיר)
הִנֵּה הַזְּמַן
נוֹזֵל לְנֶגֶד עֵינַי
מְטַפְטֵף בְּלִי הַפְסָקָה
מאיה ויינברג
שבועות בשנים
הִתְחַלְּפוּ הַשָּׁבוּעוֹת בְּשָׁנִים,
הִתְחַלְּפוּ בְּמַיִם,
נִשְׁטְפוּ תִּקְווֹת דְּהוּיוֹת,
הִתְפַּזְּרוּ בֵּין עַרְבַּיִם,
קארינה ס. לינצקי
מחט
בְּיִרְאַת הַיּוֹרֶה שֶׁטֶּרֶם בָּא עַל הָאֲדָמָה,
אֶצְבָּעוֹת כְּמוֹ כְּבֵדוֹת יוֹתֵר עַל שְׂמֹאל הַפְּסַנְתֵּר,
הָאֲוִיר הַסַּגְרִירִי מ
קארינה ס. לינצקי
קרן
אַל תִּקְרְאִי לִי בִּשְׁמִי.
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמֵּךְ -
אַל תִּקְרְאִי לִי בִּשְׁמִי.
קרן קולטון
ביקשתי משהו
בִּקַּשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ שֶׁלָּךְ לִפְרֵדָה.
אוּלַי סֵפֶר, אָמַרְתִּי,
מַשֶּׁהוּ שֶׁלָּךְ לִפְרֵדָה.
קרן קולטון
ותרעש הארץ
בְּעֵינַיִךְ הַשְּׁחֹרוֹת רָאִית
דֻּבִּים מְשַׁחֲרִים לְטֶרֶף
אַרְיוֹת דְּבַשׁ מֵאֵת שִׁמְשׁוֹן
תמר מרקוביץ
bottom of page