ושוב אוקטובר
- שרה ליבנה
- 25 במאי
- זמן קריאה 1 דקות
שרה ליבנה
לֹא עֲלֵי הַסְּתָו בִּנְשִׁירָתָם וְלֹא קֵץ הַחֹם, לֹא לֹבֶן פַּעֲמוֹנֵי הֶחָצָב, לֹא עֵדַת חֲסִידוֹת, לֹא שֶׁמֶשׁ מְמַהֶרֶת וְלֹא רִחוּף וִילוֹן בְּתֹם יְמֵי עִלָּפוֹן. מָה שֶׁאֵרַע כָּאן בְּאַרעָא, רַע וְנוֹרָא, מְסִבַּת טֶבַח, יְקִיצָה מֵחֲלוֹמוֹת בְּהוּלִים, מְהוּלִים בְּדָם, גַּלְגַּלֵי הַצָּלָה אֱנוֹשִׁיִּים שֶׁהִתְגַּלּוּ, שֶׁהִצִּילוּ כָּעֹגֶן וְאָבְדוּ בַּתְּהוֹם, בְּאוֹקְטוֹבֶּר הָאָדֹם, הָאָיֹם. וְכָעֵת הַחַמְצָן דַּל, הָאֲוִיר כָּבֵד, הָאוֹר מְנַסֶּה לַחֲדֹר. וְהַחַיִּים – אֶת הַחַמְצָן וְהָאוֹר יֵשׁ לַחֲפֹן, לְהַנְשִׁים בְּרֹךְ אֶת הַגּוּף, לְהַשְׁקוֹת וּלְקַוּוֹת.