כשמונה חודשים לאחר צאתו, התפרסמה במוסף ספרים של עיתון ״הארץ״ ביקורת על הגיליון הראשון של ״לכל הרוחות״. ברשימה המדוברת האשימו אותנו, חברי המערכת, בדלות רעיונית, בקיבעון מחשבתי ובהשקפת עולם בורגנית, מנוונת וצפויה עד בחילה. הרשימה זכתה לעשרות שיתופים, ובעקבות זאת עמוד הפייסבוק שלנו הוצף במבול של עוקבים ולייקים, והתפוצה של כתב העת עלתה פלאים. להפתעתנו, מצאנו עצמנו במרכזה של שערורייה ספרותית.

כל זאת קרה חודשים לאחר שהתחלנו את עבודתנו על הגיליון השני והחלטנו להקדישו לנושא ״כוח.אדם״. הנה, ציינו בחיוך באחת מישיבות המערכת, למדנו שיעור בכוח מהו. למדנו כיצד פועלים חלק מהכוחות שמנווטים את עולם הספרות — שיחסי הכוחות בו מכתיבים הכל, החל משטחי מדף בחנויות ועד לוועדות פרס.

בשנים האחרונות צפינו בעניין כיצד עבר הכוח בהדרגה מהרשות המחוקקת שיזמה וביטלה את חוק הספרים לרשתות החברתיות, שהוצפו בפרויקטים למימון המונים. בהקשר רחב יותר שמחנו לראות את הכוח זולג מידיהם של המטרידנים והאנסים ומוצא את דרכו לצידן של הקורבנות. צפינו בדאגה בכוחם ההולך ומתחזק של הקיצונים, המשתיקים, המשסים — בארץ ובשאר העולם. הבטנו סביבנו וראינו את הכוחות המדכאים את שכנינו, אלו שחיים לצידנו בתל אביב ואלו שמעבר לגדר. ראינו את הכוח מעצים ורומס, מכתיר וממוטט.

מטרתנו בגיליון זה הייתה לתת לכוח פנים, להראות את האדם שמאחורי הכוח ואת זה שמתחתיו. רבים נענו לקול הקורא ושלחו יצירות על יחסי כוח בתוך המשפחה, בצבא, במקום העבודה, בזוגיות, בעולם הרפואה ובקשר עם בעלי החיים. חלק מהכותבים בחרו לכתוב את סיפורם של מחוסרי הכוח. אחרים כתבו על אלו שהכוח בידיהם, וכיצד הם בוחרים להפעיל אותו. נוסף לשירים ולסיפורים, אנו גאות להיות השנה בית לתחרות השירה ע״ש גד יעקבי ז"ל, ושלושת השירים הזוכים מודפסים כאן לראשונה. שמחנו להמשיך את המסורת ולתרגם שיר אחד )"שהכל נהיה בחדלונו" מאת רות קינן( לארבע שפות שונות. כמו כן, הייתה לנו הזכות לראיין את הסופרת אורלי קסטל־בלום, שסיפרה לנו על הכוחות המובילים את יצירתה ואת חייה.