גיליון זה מוקדש למי שבאה במגע עימו,
למי שהתגעגעה ליד מלטפת של שיר מנחם,
למי שחסרה לו נוכחות התרגום האינטימי,
למי שאוהבים סיפור שאפשר כמעט למשש אותו,
למי שאוהבת מסות שאפשר להתחכך בהן,
למי שקשורות עמוקות בהתפתלות הממכרת של רקמות המילים.
"[...] במה אני נוגע כשאני נוגע, בכל המוות הזה שהוא חייך, לכן אני לא נוגע [...]"
הגברים הסמויים מן העין
יותם ראובני
מאזנים, 1986
בָּאָּרֶץ הַלֹוהֶטֶת הַזֹּאת,
מִלִים צְרִיכֹות לִהְיֹות צֵל
יהודה עמיחי, שיר אהבה
[...] הסיפור הקצר, בניגוד לרומן, אוהב חברה. הוא זקוק לחברה: כתב העת, שהוא מקום של דיאלוג, מפגש ומעשה שותפות, הוא החברה שאליה משתוקק הסיפור הקצר.
מתוך:"הסיפור הקצר, סוף הקיץ", עד ארגיעה
רונית מטלון
"ריאיון צריך לקיים מידות נכונות של קרבה וזרות, סקרנות והיכרות."
מתוך: "איך עשית את זה?"
הלית ישורון
