״אלוהים״ נבחר כנושא לגיליון זה מעט לאחר שנבחרה הממשלה הנוכחית, כשברקע גוברת נוכחותו של אלוהים במרחב הציבורי ובמוסדות השלטון. לאחר דיון סוער הכרענו: דווקא עכשיו, דווקא כאן, באוניברסיטת תל אביב בשנת תשפ״ג-2023, ראוי לעסוק בכתיבה על אלוהים ואליו. 

המילה ״אלוהים״ בעברית מייצגת ריבוי שהוא אחדות. הדיונים הסוערים בנוגע לייצוגי האל בגיליון נמשכו לאורך כל השנה ושיקפו את ריבוי פניו של האל אפילו בקרב הקבוצה הקטנה של חברות וחברי המערכת, שהפערים בין תפיסות העולם של חברותיה שוליים ביחס לשסע ההולך ומעמיק בחברה הישראלית. ומה עם האחדות? ובכן, את כולנו הנושא הניע. נראה שאלוהים בנוכחותו או היעדרו ממשיך לפעול במרחבי נפשנו. 

האם הצורך באלוהים הוא חלק בלתי נפרד מטבע האדם? פרופ׳ גלילי שחר ופרופ׳ עירן דורפמן עונים בחיוב על השאלה בריאיון המופיע בגיליון זה. דורפמן מצביע על הפרדוקס הכרוך בכך שהאדם הוא יצור סופי בעל כמיהה אל האין־סופי, ובעצם קיבוע האלוהי האין־סופי בשם מסוים מגולם גם אובדנו. כמאמר ספר הזוהר: ״וּלְךָ אֵין שֵׁם יָדוּעַ, שֶׁאַתָּה הוּא מְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת וְאַתָּה הוּא הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל כֻּלָּם. וְכַאֲשֶׁר אַתָּה מִסְתַּלֵּק מֵהֶם, יִשָּׁאֲרוּ כָּל הַשֵּׁמוֹת כְּגוּף בְּלִי נְשָׁמָה״ (תיקוני הזוהר, הקדמה שנייה, דף יז עמוד א).

שחר ודורפמן נוקבים בשמות שונים של תחליפים לאלוהים בתרבות החילונית המודרנית שלאחר ״מות האלוהים״, אך גם מצביעים על היעדרות האל כחלק ממחזוריות של גילוי והסתר פנים המתקיימת מאז ומתמיד בתוך דתות ואמונות. "אוצר חבוי הייתי ורציתי להתגלות, על כן יצרתי את הברואים כדי שאתוודע אליהם" – אמירה זו של האל לנביא מוחמד מובאת בחדית׳ (מסורת) שנעשה אחת מאבני היסוד במיסטיקה האסלאמית. הסתר הפנים של האל מוצג בו לא כמשבר אלא כפוטנציאל; אוצר חבוי. 

היצירות שמתפרסמות בגיליון זה ממוקמות על הציר שבין מתן שמות לאל לפואטיקה של היעדר, הסתר פנים ומסתורין. ״אנחנו נמצאים במרווחים, בפערים, במקומות שהם לפני ההתחלה ואחרי הסוף״, כותבת לי גולדשטיין בסיפור ״קידה״, ובאופן דומה בכל אחת מהיצירות מתקיים גם קצהו הנגדי של הציר; ההיעדר המפוכח מופרע על ידי המסתורין, והשמות מעשי ידי האדם טובעים בים, וצפים שוב אל פני המים כשירה. 

* דבר המערכת הזה נכתב לפני 7 באוקטובר. הגיליון ״אלוהים״ היה אמור לראות אור ערב פרוץ המלחמה. עקב הנסיבות הוא מתפרסם רק כעת, בחודש שבט תשפ״ד, ינואר 2024, אולם הדברים שנכתבו רלוונטיים אף יותר מקודם. החלטנו להשאיר את פתח הדבר כפי שהוא, כמסורת של זיכרון לזמן. כי השמות טובעים בים.

קריאה מהנה,

מערכת "לכל הרוחות"