אורית צמח
שקיעה בדיונית /
עֻבְדּוֹת הֵן עֻבְדּוֹת. שְׁאֵלוֹת הֲרוֹת גּוֹרָל נַעֲנוֹת בְּכֵן כֵּן, לֹא לֹא.
חֲתִיכַת שָׁמַיִם כָּזוֹ לֹא אֶמְצָא בִּמְחִיר נָמוּךְ מֵה
גיתית דהן
חוץ מהמוות /
חֲרָדָה אַחַת הָיְתָה לָךְ, חוּץ מֵהַמָּוֶת:
הַמַּדְרֵגוֹת הַנָּעוֹת שֶׁבַּקַּנְיוֹן.
וְכָל הָאֱמוּנָה בְּרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא עָזְרָה
עופרה עופר אורן
סיפור בתשע סונטות על כובע שנשכח /
בַּתַּחֲנָה הִמְשַׁכְתְּ לִנְעֹץ מַבָּט,
אֲבָל הוּא לֹא נִרְאָה, אִחֵר, לֹא בָּא.
סְבִיבֵנוּ נָהֲרָה תְּנוּעָה שֶׁל עִיר,
הֲמוֹן אָדָם אַךְ
