דברים שרציתי לומר לך /

דנית גולד

איום מרחף מעלינו כל הזמן. איום ביטחוני ואם לא ביטחוני אז מגפה ואם לא מגפה אז העייפות שלך. האיום משאיר אותנו דרוכים, תמיד. עין אחת פקוחה, תמיד. בהתחלה חשבתי שככה אנחנו. כלומר, שככה אני: תמיד אלך בעיניים שורפות. מעולם לא העליתי על דעתי שאני זקוקה לאיום כדי לחוש בחיים.

-

שלושה ימים בממוצע לוקח לאדם לשחות באוקיינוס ואם לא באוקיינוס אז בים ואם לא בים אז באמבטיה. במקרים האלה, טביעות הן עניין שכיח. לעיתים בשולי הדרך אצבעות מושטות מהמים. אני שואלת את עצמי למי הן היו שייכות.

-

לאחרונה שוב נזכרתי שקראתי באיזה מקום שמסעות הם חיצוניים ופנימיים כאחד. הבנתי שיש דברים שעליי לטפל בהם. אפילו חשבתי ללכת לטיפול, אבל בסוף העדפתי להתמקד בעבודה. בכלל, תמיד אעדיף לשטוף את הראש בדברים קונקרטיים במקום להסתבך במחשבות אפלות על עצמי.

-

יצא לי לחשוב לא מעט על הטיולים האלה, למחוזות הלא נודע. כשהייתי צעירה יותר הייתי עולה על אוטובוס אקראי רק בשביל ההרפתקה. היום אפילו ספר אני לא יכולה לקרוא בלי שהכלים מסודרים במקום. אמרתי שהעיר השתנתה, שהעידן השתנה, שהנעורים השתנו, אבל אולי זאת רק אני שהשתניתי.

-

יש ימים שבהם אני שועטת קדימה ויש ימים שבהם אני לא עושה דבר. באופן פרדוקסלי למדי, בימים שבהם אני לא עושה דבר אני מתקדמת הכי הרבה. הממשי נבלע בלא ממשי. ככה אני יודעת – הממשי הוא אינו אלא טריק.

-

הרגע שבו ימצאו סימני חיים במאדים זה הרגע שתבין אחרי כמה כוסות כדאי לך להפסיק לשתות.

-

אם אתה החלטת להעלים את השמש, אז אני החלטתי להעלים את האות ו'. אין יותר אני ואתה. יש רק אני יש רק אתה. את זה אני יודעת, אנשים משעבדים אותי למחשבה עצלה. עליי להשתחרר מהם. אשמח לדעת אם תהיה מוכן להיות זה שישחרר אותי.

-

מילים מסוימות מאוד, בעיקר מילים רעות – יש המון דברים שרציתי לומר לך. האופן שבו אתה מביט בי רגע לפני שאתה נרדם; הניסיון שלי לשחזר זאת בבוקר שאחרי, הבוקר שאחרי; פיסת שמיים ברגע נתון; הקול שלך בטלפון כשאתה ממהר, כשאתה בלחץ, כשאתה שמח; הדרך שבה השמלה שלי מונחת עליי; הפעם הראשונה שראיתי אותך; הפעם הראשונה שנזכרתי בך; הפעם הראשונה שממש חשבתי עליך באופן הזה.

עד היום אני לא כל כך מבינה למה עדיין לא אמרתי את זה. הייתי רוצה לומר שלא הייתה לי הזדמנות ראויה לומר את הדברים, כפי שאומרים בתוכניות טלוויזיה, אבל גם זה לא נכון. ניסיתי לתפוס רגעים חסרי רגליים, לשחזר דברים שנעלמים ברגע שהם נשלמים, לאהוב אותך.

*

דנית גולד היא סטודנטית לתואר שני בספרות. בימים אלה היא עובדת על כתיבת הרומן השני שלה.

**

דימוי: חסר בית, נועם נגרי, צילום

---

פדף להורדה

דברים שרציתי לומר לך : דנית גולד

.pdf

Download PDF • 86KB

בחזרה למעלה