לֵילִית

מרדכי קטן

מַסֵּכָה הַמְּרַחֶפֶת עַל בָּמָה  לְלֹא גּוּף אוֹ נְשָׁמָה רוֹדֶפֶת אוֹתִי בַּחֲלוֹמוֹתַי וַאֲנִי  צוֹפֶה בּוֹדֵד מִתְיַשֵּׁב וְנֶעֱמָד, מִתְיַשֵּׁב וְנֶעֱמָד וְלֹא יָכוֹל  לְהַפְנוֹת מַבָּטִי לַצַּד.

בִּשְׁנֵי שַׁרְווּלֶיהָ הִיא מְצַוָּה 

עַל הַלֶּסֶת שֶׁלִּי לְשַׁנּוֹת מַצָּבָהּ. 

שִׁנַּי נֻקְשׁוֹת, שִׁנַּי נוֹקְשׁוֹת; 

נוֹקְשׁוֹת! נֻקְשׁוֹת!

וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא תַּפְסִיק 

רַק אִם אֶצְעַק:

Encore! 

אַךְ רַק 

לְרֶגַע דַּק.

*

מרדכי קטן בעל תואר מוסמך בצרפתית מאוניברסיטת בר־אילן, עובד במדור ההשאלה בספרייה המרכזית. פרסם תרגומים וכן ביקורות, מאמרים ורשימות על שירה בכתבי עת (עמדה, עתון 77, מעלה) ובמוסף תרבות וספרות של הארץ. מקבץ משיריו יראה אור בגיליון 55 של כתב העת עמדה.

---

בחזרה למעלה