אנו

סיגל אשל

אָנוּ שֶׁחַיִּים נִכְזָבִים עַל כְּתֵפֵינוּ,

שֶׁכְּבִיר דִּמְיוֹנֵנוּ 

מוֹרִידֵנוּ דּוּמָה 

מַרְקִיעֵנוּ שֶׂגֶב 

אָנוּ

שֶׁאֵינֶנּוּ

חוֹצְבִים אֶת חַיֵּינוּ 

בְּמִכְרוֹת הַיּוֹם־יוֹם

אֶלָּא

חוֹפְרִים עַד כְּלָיָה

בָּאֲגַף הַסָּגוּר שֶׁל הַדַּעַת –

חוֹלְמִים, עֲנָוִים, כִּי יֵשׁ 

מִי שֶׁלִּבּוֹ נִפְתָּח

אֶל מְאֵרַת דִּמְיוֹנֵנוּ.

אָנוּ

מִשְׂתָּרְכִים מֵאָחוֹר,

שׁוֹרְקִים הָפוּךְ,

מְרִיצִים אֶת הַסֶּרֶט רָצוֹא וָשׁוֹב:

זָהָב לְקַשׁ, קַשׁ לְזָהָב

דָּם לְפָז

אוֹפִיר 

לְאֵפֶר,

תּוֹהִים –

הַאִם נִירַשׁ אֶרֶץ?

*

סיגל אשל היא כותבת, עורכת ואומנית במה. למדה במסלול לחינוך לקויי שמיעה באוניברסיטת תל אביב. עוסקת כיום בעריכת שירה ומופיעה כמנחה, מספרת וזמרת במופע המוקדש לסיפור חייו וליצירתו של סבהּ, המשורר אברהם שלונסקי, ממבט אישי. שיריה מתפרסמים החל משנות השמונים בעיתונות, באנתולוגיות ובכתבי עת מודפסים ומקוונים ובהם הארץ, מעריב, מאזניים, גג, עתון 77, יקוד, בין סגול ובין תכלת. ספריה: דם בודד (2001, בתמיכת קרן רבינוביץ׳) ואיפה זה שם (2019) יצאו לאור בהוצאת שופרא בעריכת אילן שיינפלד. ספרה השלישי אישה בלי רישיון אשר זכה לתמיכת הקרן לפרסי היצירה, עתיד לראות אור בקרוב בהוצאת עמדה.

---

בחזרה למעלה