ארכאולוג

אֲנִי אוֹהֶבֶת לְהַקְשִׁיב לְךָ מְסַפֵּר אֵיךְ חָפַרְתָּ בַּאֲדָמָה בְּאֶצְבְּעוֹת יֶּלֶד כְּדֵי לְגַלּוֹת דְּבָרִים שֶׁהַזְּמַן רָצָה לְהַחְבִּיא.

אֵיךְ אַתָּה אוֹהֵב לִמְצֹא

מַהוּת עַתִּיקָה כָּמוֹנִי

לְנַקּוֹת,

לְפַסֵּל סִפּוּר לָעֲצָמוֹת,

לְהָקִים לִתְחִיָּה שֶׁלֶד.

לֹא מפריעים, אַתָּה אוֹמֵר,

הַחוֹל, הֵעָדֵר הָרְקָמוֹת.

אַתָּה מִתְרַגֵּשׁ כְּשֶׁאֲנִי מְסַפֶּרֶת

שכָּאן הָיָה פֶּצַע,

כָּאן הַסַּכִּין חָתְכָה בַּבָּשָׂר,

כֵּן, זֶה כָּאַב.

עַכְשָׁו נָעִים לָנוּ

בַּחוֹל הָרַךְ

לַהֲפֹךְ הִסְטוֹרְיָה.

*