פרוזה

[...] הסיפור הקצר, בניגוד לרומן, אוהב חברה. הוא זקוק לחברה: כתב העת, שהוא מקום של דיאלוג, מפגש ומעשה שותפות, הוא החברה שאליה משתוקק הסיפור הקצר.

רונית מטלון, "הסיפור הקצר, סוף הקיץ", עד ארגיעה

עוגת תפוחים שוקולד /

הוא דפק על הדלת של טליה. שלוש נקישות. אין מענה.

איתמר קציר

את אופק כהן פגשתי לראשונה בחדר האימון בבניין ללימודי מוזיקה שבאוניברסיטה, ושם ניגן על הפסנתר קטע מתוך הקונצ'רטו בסול מז'ור של מוריס ראוול.

עזרא פלדמן

רק שנינו בחדר שלו, במיטה. עד עכשיו תמיד היינו בשטח שלי. זה מוזר להיות פה אבל איכשהו, בתוך החיבוק שלו, הצלחתי להירדם, ולחלום.

מעיין אגמון

יובל ישב בשורת הכיסאות האחורית בסטודיו, משתדל לשמור על קשר עין עם דורון, וניסה לא להסתתר מאחורי היושבים מלפניו.

רונן צדוק

הפסיכולוגית מתה מקורונה בתחילת הסגר השני.

סמדר פייל

מאז אותו יום ראשון שקמה באמצע הלילה וגילתה שהוא כבר אינו לצידה היא התהלכה הלוך ושוב בדירתם, מחכה לסימן חיים ממנו.

ירדן ברקאי

מִשֶכהו עיניה של רוזה נעשו ביקוריו של קובי תכופים, וככל שנעשו תכופים, רבו שאלותיה והיו עליו למעמסה. הייתה שואלת למשל: "בובלעך, במה אתה עובד?

ירדן יוסף בן-צור