בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהִבַּטְתִּי בְּעֵינָיו שֶׁל סָן לוּ הוּא יָשַׁב כָּל הַיּוֹם וְלָמַד תּוֹרָה.

שֶׁהָיָה כְּמוֹ מַיִם חַיִּים לִקְמוּטוֹת הָעֵינַיִם. שֶׁנִּרְקַח כְּמוֹ פֶּלֶא נִסְתָּר עֲבוּר יֶלֶד כָּעוּר. שֶׁבִּקֵּשׁ בֶּעָבָר לֶאֱרֹךְ

עַל שֻׁלְחַן הַפָּתוֹלֹוגְיָה אִם יְנַסְּרוּ בִּתְשׂוּמֶת לֵב יִשְׁקְלוּ כָּל אֵיבָר וִיחַפְּשׂוּ אֶת הַמָּקוֹר

הַשָּׁמַיִם הַכְּבֵדִים עָלַי הֵם בֵּיצָה נִבְקַעַת. חוּסוּ עָלַי עֲנָנִים, הֱיוּ שְׂמִיכָה גְּדוֹלָה, הַרְכִּינִי רֹאשׁ אֲדָמָה בְּעַד שִׁב

אֲנִי מוֹצִיא עוֹד עוּגִיַּת אוֹרֵאוֹ מֵהַחֲבִילָה, אַךְ הִיא נִשְׁמֶטֶת מִיָּדַי. עֵינַי מִתְרַחֲבוֹת לְאֹרֶךְ הַנְּפִילָה,

אֲנִי רוֹצָה קָפֶה, הַרְבֵּה קָפֶה. תֵּן לִי קָפֶה.

אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁאַתְּ פֹּה. אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁבָּחַרְתְּ לִהְיוֹת אִתִּי. שָׂמֵחַ שֶׁ אַתְּ כּוֹתֶבֶת

כְּדֵי לְהַמְצִיא שְׂפַת מָקוֹר אֲנִי בּוֹרֵחַ מֵהַבַּיִת עִם כָּל הַמִּלִּים שֶׁנִּדְחֲקוּ בַּקִּירוֹת.

גַּם כְּשֶׁהָיִינוּ יַחַד לֹא הָיִינוּ טוֹבִים וּמוֹעִילִים כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ לְבַד, עִם עַצְמוֹ אוֹהֵב וְכוֹאֵב

וּמַגִּיעַ הַשָּׁלָב שֶׁבּוֹ אֲנִי מַצְמִיד לֶסֶת לְלֶסֶת וְלוֹעֵס וּמְרַסֵּק מַשֶּׁהוּ מִמֶּנִּי וּמַמְשִׁיךְ וּמַמְשִׁיךְ לִלְעֹס וְעוֹקֵר

כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר, וְאַף לֹא מִלָּה אַחַת עִבְרִית. אֶת כָּל הַמִּלִּים שֶׁשָּׁמַעְתִּי תִּרְגַּמְתִּי לְבֶכִי.

בַּיִת שֶׁטֹּהַר הַמֵּת בֵּין כְּתָלָיו, שְׁיָרֵי מֵימָיו עוֹד נִגָּרִים עַל הַמִּרְצֶפֶת, מְרַנְּנִים אוֹר שֶׁמֶשׁ בִּשְׁקִיפוּתוֹ.

הָאָדָם הַנִּכְאֶה, / פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה מֵאַיִן בּוֹאֶךָ / וְאָנָה מוֹצָאֶךָ. קִצְּךָ, עָנִי וְאֶבְיוֹן, / נִמְשַׁל כְּמוֹ קִיקָיוֹן

סבתא שלי, האינדיאנית־נוצרייה־קתולית מדרום אמריקה, הייתה מזיזה את המיטה בחדרה לפעמים לפני השינה, "שהשטן לא ימצא אותה". לא השטן, אבל משהו אחר

יָדִי אֵינָהּ‭ ‬בַּכֹּל וְהַקּוֹל אֵינוֹ‭ ‬שֶׁלִּי לְכָל‭ ‬אֵיזוֹ‭ ‬רוּחַ‮ ‬ נוֹשֶׁבֶת‭ ‬בְּגַבִּי אֲנִי‮ ‬