קפה

איריס שני

בהשראת קנטטה רי"ב 211 ליוהאן סבסטיאן באך "שֶׁקֶט נָא, הַפְסִיקוּ לְקַשְׁקֵשׁ!"

"הִיא רוֹצָה וָנִיל, הַרְבֵּה וָנִיל.

תֵּן לָהּ וָנִיל"

(דליה רביקוביץ, "פּוֹרְטְרֵט")

אֲנִי רוֹצָה קָפֶה, הַרְבֵּה קָפֶה.

תֵּן לִי קָפֶה.

שָׁנִים יָשַׁבְתִּי בַּבַּיִת, לֹא חָדַלְתִּי מֵהִרְהוּר

בַּכְּתוּבִים כְּמוֹ הָיוּ עוֹנוֹת הַשָּׁנָה

כְּמוֹ הָיִיתִי אֲנִי חוּט הַשָּׁעוֹת,

נְסוֹגָה לְאָחוֹר מִפְּנֵי דּוֹרוֹת וְתַרְבּוּיוֹת

וְהַזְּמַן הָאָבוּד נֶחְצָה לְאָרְכּוֹ,

וּכְכֹל שֶׁקָּרַבְתִּי הָיִיתִי כִּמְקַבֶּצֶת אֲבָנָיו הַקְּטַנּוֹת.

בָּקַעְתִּי מִבַּעַד לְחַלּוֹנוֹת מִזְדַּמְּנִים

וְהִמְתַּנְתִּי. שָׁם הֵיטַבְתִּי עֲשׂוֹת.

וְהַכְּתוּבִים?

בְּמֵיטָבָם

בְּעוֹדָם חוֹזְרִים עַל עַצְמָם

וְאָנֹכִי בֵּינוֹתָם.

וְעַכְשָׁו

תֵּן לִי קָפֶה, הַרְבֵּה קָפֶה.

אֲנִי רוֹצָה קָפֶה.