מת שיש עימו צעקה /

אידו גרוסמן

"מְנוּחַת הַשֶּׁקֶט הָיְתָה בַּחֶדֶר, כִּבְחֶדֶר תְּפִילָּה לְאַחַר הַתְּפִילָּה.

וְעַל קַרְקַע הַחֶדֶר נִיגְּרוּ שְׁיָירֵי הַמַּיִם שֶׁטִּיהֲרוּ בָּהֶם אֶת תְּהִלָּה."

(שַׁ"י עגנון, תְּהִילָּה)

בַּיִת שֶׁטֹּהַר הַמֵּת בֵּין כְּתָלָיו,

שְׁיָרֵי מֵימָיו עוֹד נִגָּרִים עַל הַמִּרְצֶפֶת,

מְרַנְּנִים אוֹר שֶׁמֶשׁ בִּשְׁקִיפוּתוֹ.

אוֹ אוּלַי נֹאמַר שֶׁנִּשְׁמָתוֹ

שֶׁחָיְתָה בֵּין קִירוֹתָיו

מְבַקֶּשֶׁת לְהָרִיחַ

רֵיחַ וְרָדִים עַקְשָׁן בַּחַלּוֹן,

אוֹ מְבַקֶּשֶׁת לוֹמַר

מִלּוֹת פְּרִידָה.

אַתְּ!

אַתְּ קוֹרֵאת לְעַצְמֵךְ אִמָּא?

בִּדְמָעוֹת אַתְּ מְכַבֶּדֶת אֶת הַבַּיִת,

בְּמַכּוֹת שֶׁאֵין בָּהֵן רַחֲמִים.

הִיא עָזְבָה

וּכְבָר נִתְּקָה מוֹסֵרוֹתֶיהָ.

כְּיַלְדָּה קְטַנָּה בְּחֶבֶל הַקְּפִיצָה

דִּלְּגָה הָלְאָה מִכָּאן.

אַךְ מִדֵּי זְמַן הִיא בָּאָה

לִרְאוֹת אִם עַל הַקִּיר הָרֵיק

תְּלוּיָה בְּמַסְמֵר

צְעָקָה.

מת שיש עימו צעקה : אידו גרוסמן

.pdf

Download PDF • 73KB