וּמַגִּיעַ הַשָּׁלָב שֶׁבּוֹ אֲנִי מַצְמִיד לֶסֶת לְלֶסֶת וְלוֹעֵס וּמְרַסֵּק מַשֶּׁהוּ מִמֶּנִּי וּמַמְשִׁיךְ וּמַמְשִׁיךְ לִלְעֹס וְעוֹקֵר

כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר, וְאַף לֹא מִלָּה אַחַת עִבְרִית. אֶת כָּל הַמִּלִּים שֶׁשָּׁמַעְתִּי תִּרְגַּמְתִּי לְבֶכִי.

בַּיִת שֶׁטֹּהַר הַמֵּת בֵּין כְּתָלָיו, שְׁיָרֵי מֵימָיו עוֹד נִגָּרִים עַל הַמִּרְצֶפֶת, מְרַנְּנִים אוֹר שֶׁמֶשׁ בִּשְׁקִיפוּתוֹ.

יָדִי אֵינָהּ‭ ‬בַּכֹּל וְהַקּוֹל אֵינוֹ‭ ‬שֶׁלִּי לְכָל‭ ‬אֵיזוֹ‭ ‬רוּחַ‮ ‬ נוֹשֶׁבֶת‭ ‬בְּגַבִּי אֲנִי‮ ‬