נהר

 

לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי הַנָּהָר הַהוּא, הַסָּמוּךְ לַכְּפָר הַמֵּת שֶׁלִּי

שָׁם, לְמַרְגְּלוֹת הַר הַכַּרְמֶל

לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי הַכְּבִישׁ שֶׁחָצָה בֵּין הַבְּקָתוֹת 

וּבֵין הַנָּהָר

לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי הַכְּפָר הַיְּהוּדִי שֶׁמֵּעֵבֶר לַנָּהָר 

(שָׂנֵאתִי אֶת אוֹרוֹתָיו הַזּוֹרְחִים בַּלֵּילוֹת)

לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי מִפְלַס הַמַּיִם שֶׁלּוֹ

לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי שְׁמוֹ, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא זָכַרְתִּי

מְעַנְיֵן אוֹתִי רַק לִזְכֹּר

לָמָּה פַּעַם אַחַת עָמַדְתִּי לִטְבֹּעַ בּוֹ

וְלָמָּה לֹא טָבַעְתִּי

חבל הטבור 

​

חֶבֶל הַטַּבּוּר שֶׁלֹּא נֻתַּק 

שָׁמוּר אֶצְלִי הַרְחֵק מִסּוֹכְנֵי בַּנְק 

הַדָּם.

אֲנִי מְשַׁקֶּמֶת בּוֹ אֶת קִמְטֵי זָרוּתִי

מַחְבִּיאָה אוֹתוֹ 

פֶּן יִוָּלֵד בַּסֵּתֶר תִּינוֹק מְעֻוָּת

מִמֶּנִּי.

מוֹדֶדֶת בּוֹ אֶת יַחֲסִי לְעַבְּד אֶלְחָלִים

אֶת מַדְרֵגוֹת הָאֶבֶן הַמְּחֻסְפָּסִוֹת

וְאֶת הַמִּלִּים שֶׁבּוֹכוֹת אוֹתִי.

חֶבֶל הַטַּבּוּר עוֹד מוֹשֵׁךְ בִּי

אֶל רֶחֶם הַבֹּץ

אִמִּי אוֹמֶרֶת: אֶכְרֹת אֶת רַחְמִי וְאַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לַכְּלָבִים.

בְּחֶבֶל הַטַּבּוּר אֲנִי מַקִּיפָה 

אֶת צַוָּארִי 

כָּל אֵימַת שֶׁתּוֹקְפִים אוֹתִי הַגַּעְגּוּעִים 

וַאֲנִי כִּמְעַט נוֹלֶדֶת מֵחָדָשׁ.