יומני היה קר /

מור חן

הִיא נוֹעֶלֶת נַעֲלַיִם בְּרֵיחַ לָבֶנְדֶּר

וּבְכָל בֹּקֶר שׁוֹתָה חֲצִי לִימוֹן

אַחַר כָּךְ מְקַנַּחַת בְּשֶׁמֶן

גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן

הִיא לֹא לוֹבֶשֶׁת בְּגָדִים

הִיא קוֹרֵאת לָזֶה טֶקְסְטוּרוֹת

אִם אִמָּא שֶׁלָּהּ יָדְעָה

שֶׁהִיא הִתְפַּשְּׁטָה הָעֶרֶב בְּמִטָּה לֹא שֶׁלָּהּ

לִצְלִילֵי אַהֲרֹן עַמְרָם

אוּלַי לִירוֹן?

הִיא שׁוֹאֶפֶת

וְנוֹשֶׁפֶת

נוֹתֶנֶת

מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהּ.

מַה שֶּׁאֵין לָהּ

אֵין לָהּ

הִיא חוֹלֶמֶת עַל רָחֵל

שֶׁלֹּא מִתְבַּלְבֶּלֶת

לֹא עוֹשָׂה דְּרָמָה

שֶׁבַע שָׁנִים אָמְרוּ לָהּ חַכִּי

וְאָז

עוֹד שֶׁבַע

חִכְּתָה

זֶה כִּמְעַט פָּתוֹלוֹגִי מַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה

כּוֹתֶבֶת עַל הַדַּף בְּכָל פַּעַם

אֶת אוֹתָהּ הַטְּרָגֶדְיָה

בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת