שלושה שבועות
- מעין רודה
- 18 במאי
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: 25 במאי
מעין רודה
כבר שלושה שבועות אני מחכה שהוא יבוא. בכל פעם שאני שומעת ארבעה צפצופים מהקודן שלמטה, אני ממתינה שתיים־שלוש דקות לשמוע את המפתחות בדלת. אני לא יודעת איך הוא יחזור. אני יודעת שכבר חמש דקות לחצות. אני מעשנת סיגריה בכל שעה עגולה, וכמו שאני מחכה לו שיבוא, אני מחכה לשעה עגולה כדי לעשן. כשהוא ייכנס בדלת אני אגיד לו לילה טוב, ואנסה להירדם.
אין יפים ממנו, אין טובים ממנו. עד לפני שלושה שבועות לא היו יפים מאיתנו, לא היו טובים מאיתנו. את עוד אוהבת אותי? הוא כתב לי חמש פעמים ביום, ואני הייתי מחזירה הכי בעולם.
בלילות לפני הלילות שחיכיתי שהוא יבוא, הוא נכנס למיטה ואני חיבקתי אותו כמו כוכב ים על סלע, כמו פטריק מבובספוג, שומעת אותו מרווח את הנשימה כשהוא מרגיש את החזה שלי על הגב שלו. בואי אליי פטריק, הוא אמר לי, בלילות לפני שחיכיתי לו.
את מכירה בחור. אחרי הדייט הראשון את אומרת: זה יהיה משהו גדול. חיכית ליום הזה. הוא מכיר אותך, את המילים שלך, והוא לא מפחד. את חוששת שאף פעם לא תצליחי להרגיש כלום. הוא לא מפחד. כבר נשברת לפני, ואת בת 38. הוא מספר לך על הפחדים שלו. הוא לא ידבר עליהם שוב.
הוא אומר לך: אני מוכן לחכות בשביל משהו טוב. והוא עושה בשבילך כל כך הרבה טוב, ואת מתמסרת. הוא אומר לך שהוא אוהב אותך, ואת לא עונה. והוא מחכה ואז אומר לך שוב שהוא אוהב אותך, ואת אומרת לו שאת אוהבת אותו.
ואתם מתאהבים.
ואתם בדיוק באותו מקום. הוא מצחיק אותך, והוא חכם, ויש לכם אותן דעות. ואת אוהבת אותו בגלל הכול. בגלל הלב שלו, בגלל שהוא פתוח אליך, בגלל שכשאתם שוכבים אתם גומרים ביחד, וזה גורם לך לבכות, והוא מתרגש ממך.
ואת מבינה שאף פעם לא אהבו אותך ככה. הוא חושב שאת סקסית גם כשאת פשוט את. והוא אומר לך שהוא אוהב אותך בגלל, ולא למרות. ואת חושבת שאף פעם לא אהבו אותך בגלל. אף פעם לא אהבו אותך ככה.
ואת מבינה שאף פעם לא אהבת ככה. את אוהבת את מי שהוא היה כשהוא היה ילד, למרות שלא הכרתם, למרות שכשהוא נולד כבר היית בת חמש. והוא שואל אותך, את עדיין אוהבת אותי? ואת עונה לו הכי בעולם, ומוקסמת מהמחשבה שיש בו חוסר ביטחון.
ואת רואה אותו עם חברים, וכמה הוא אהוב, וכמה מקשיבים לו, ואת אוהבת אותו בגלל.
ואימא שלו שואלת אותך: איך זה לריב איתו?, וגם כבר היו לו הרבה חברות, ואת חושבת: את אוהבת אותו יותר מאימא שלו, כי את ראית לו את הלב.
ולפעמים הוא כועס, אבל לפעמים כולם כועסים. ולפעמים הוא שותה, אבל לפעמים כולם שותים. ולפעמים הוא חוזר מאוחר, ואת שונאת את זה, ולא יודעת למה, וגם לא אומרת כלום, כי גם לך החופש חשוב. הוא אוהב שאת מבולגנת, וכשאת לחוצה הוא אומר לך: אני אעשה הכול כדי לעזור לך.
ואתם חיים את החיים שלכם ביחד. הוא שמח כשאת מצליחה. הוא אוהב את המילים שלך, הוא אוהב שאת כותבת עליו. והוא אומר לך שהמתנה שלך ליום הולדת 40 תהיה שנוציא את הספר שלך. ואת חושבת שאף פעם לא אהבו אותך ככה.
והוא רוצה לעבור לגור איתך, ואת רוצה לעבור לגור איתו. והוא כותב לך: אני מתרגש מלעשות את הכביסה שלך. ואת שומעת אותו שר בחדר ומתאהבת בו שוב, ושומעת אותו צוחק ומתאהבת בו שוב, וחושבת שתעשי הכול בשבילו. ואת חושבת שאחרי כל מה שעברת, הרווחת את האהבה הזו. וכששואלים מה זה אושר, יש לך תשובה.
ובכל פעם שנופל טיל הוא אומר לך אני אוהב אותך ומנשק אותך, והוא לא מראה את הפחדים. ואת אומרת לו שאת שומרת עליו, ואת נותנת לו כל מה שאת חושבת שהוא צריך.
ולפעמים אתם יוצאים יחד ולפעמים הוא יוצא בלעדייך, וחוזר מאוחר, ואת דואגת. אבל הוא שולח לך הודעות: את אהבה שלי, וכשהוא חוזר הוא אומר לך: את הבית שלי ואת המשפחה שלי. ואתם חושבים, אולי יום אחד יהיו לנו ילדים. ביחד אתם חושבים את זה.
ואתם מארחים בבית שלכם, והוא לוקח אותך למטבח לנשק אותך ולהגיד שהוא אוהב אותך. והוא אוהב את הכלב שלך. והכלב שלך אוהב אותו. כשאתם חוזרים הביתה הוא הולך קודם אליו. את מצלמת אותם מתלטפים ביחד, וחושבת: זה אושר.
אתם מבשלים יחד ארוחת ערב, ונוסעים לחופשות, ועושים סקס במדבר, והוא לומד להתמסר אליך. והוא אומר לך לא משנה איפה אנחנו גרים, את הבית שלי, למרות שאת רואה שהבית שלכם מרגיש לו זר. אבל הוא אומר לך אני אוהב אותך. ובלילה את לוחשת לו אל תלך, ואז חולמת שהוא הלך. והפסקת לספר לו, כי הוא התעצבן שאת מעלה את זה על הדעת. ואת מבקשת שיבטיח שהוא ימות אחריך.
והוא אומר בואי ניסע לירח דבש, ואת לוקחת את כל הכסף שלך, ונוסעת איתו. ומול הנוף הכי יפה הוא אומר לך אני מאוהב בך, ובערב שותה ונרדם. ואת חושבת שזה הג'ט לג.
וביום הולדת שלך אבא שלך אומר לך אני שמח מהאהבה שלכם, והוא שמח מזה. ואת לוקחת אותו לחגוג איתך במקום האהוב עלייך בעולם. וזה חשוב לך. הוא מתרגש מזה.
אתם נוסעים לשלושה שבועות, וביום האחרון אתם רבים. ואת חושבת, כולם רבים, כולם עושים טעויות. ועשית טעות שכולם עושים. אבל הוא לא נותן לך הזדמנות לתקן.
אתם חוזרים והוא כועס. והוא יוצא בלעדייך, וכשהוא חוזר הוא כועס. ואחרי שהוא כועס הוא עצוב. ואת לא רוצה להגיד משהו, אבל את חושבת שאולי זה לא עושה לו טוב, ושהלוואי שתעזבו את העיר.
והוא חושב שאת נוזפת בו, והוא כועס. והפנים שלו מתחילים להשתנות אליך.
אבל אתם ביחד, והוא אומר לך רק אני ואת בעולם. ויום אחרי הוא אומר לך אני לא מרגיש במקום, ואת חושבת שזה לא קשור אליך, ומוכנה לזוז איתו לכל מקום אחר.
והוא מפסיק לחבק אותך, ואת חושבת הוא עצוב, הוא צריך לבד, ומזכירה לו שאת שם. והוא יוצא, ומפסיק לחזור.
וכשהוא חוזר הוא כועס, וכשאת שואלת לא חשבת עליי בכלל? הוא עונה לא.
ואז הוא לא חוזר. הוא לא חוזר בחמש בבוקר, ובשש בבוקר. ואף אחד לא יודע איפה הוא. והוא לא חוזר באחת־עשרה, ולא בשתיים־עשרה. וחברים שלו אומרים לך שאין מה להילחץ. אבל את לחוצה.
ובאחת וחצי כשאת שומעת את המפתחות בדלת את קורסת עליו, והוא אומר לך את מגזימה, והוא אומר לך לא כיף לי יותר. והוא אומר לך שאת מגזימה גם כשאת יוצאת לחפש בלילות אם הוא נרדם על ספסלים במקום לחזור הביתה.
וכשאת קוראת על סמים, את מבינה למה לא כיף יותר, אבל הוא אומר שזו את. ואת נבהלת ומחפשת עזרה אבל זה רק מרחיק אותו. ואת מניחה לו, וזה רק מרחיק אותו.
ואז הוא חוזר ואומר לך אני אוהב אותך, נשתנה.
ואחרי יומיים הוא אומר לך אני בוחר את החושך על פני האור.
ואת לא מצליחה לכעוס, כי את רואה שהשתנה לו משהו בפנים, ושהוא לא הלב שלך. ואת יודעת מי הוא בפנים. את מחכה שהוא יחזור אליך, אבל הוא לא חוזר.
ואת מבקשת עזרה מחברים שלו, והם עונים לך הוא ילד גדול. ואת מעשנת כבר קופסה ביום, ויורדת חמישה קילו בשלושה שבועות. שלושה שבועות את מחכה ליום שהוא יבוא. ואף אחד לא רואה שהוא עצוב, וכשאת רואה שהוא עצוב הוא כועס.
ואת חושבת אני אחכה שהוא ירגיש טוב כדי לדבר, אבל כשמגיע היום, הוא בא שיכור ואומר לך אני לא רוצה להיות איתך. אנחנו נפרדים. ואת לא כועסת. ואת אומרת לו הכול. ואז שולחת לו הכול בהודעות, ואז בוכה הכול.
ואת לא מבינה איך הוא בחר בחושך, ואת לא מבינה איך מתישהו יהיה אור.
והוא אומר לך אני אוהב אותך, ואת שואלת אז למה אנחנו נפרדים? והוא עונה אני אוהב כל מיני דברים. ומילים שהוא אמר לך מאבדות את הצורה שלהן ומתמוססות.
ואני מבינה שאף אחד לא אהב אותי כמו שהוא, אפילו לא הוא.