גבי דובדבני
בֵּיבַר זְכוּכִית בַּסָּלוֹן שֶׁל סַבָּא וְסָבְתָא,
מַשְׁקִיף עַל יָם, עַל צוּק.
רוּחוֹת מַרְעִידוֹת כְּלַבְלַבֵּי פּוֹרְצֵלָן, הָאֲבָנִים צְבוּעוֹת –
חִפּוּשִׁית, בַּת יָם, צוֹלֶלֶת.
סוּס דּוֹהֵר וְסָבִי עַל גַּבּוֹ, שׁוֹעֵט בְּמַטַּע הַבָּנָנוֹת, שׁוֹלֵף פִּגְיוֹנוֹת מִגִּזְעֵי הָעֵצִים.
הַלַּהַב הֲכִי חַד הוּא רַק לְקִלּוּף, הוּא מַסְבִּיר.
חָרִיץ נָכוֹן וְהַקְּלִפָּה נוֹשֶׁרֶת, הַבָּשָׂר הָרַךְ נֶחְשָׂף.
מֶלַח יָם עַל בָּנָנָה, זַרְעֵי פִּשְׁתָּן וּמַיִם.
גַּלִּים מִתְנַפְּצִים אֶל הַצּוּק,
נִתְלִים בַּצִּפָּרְנַיִם עַל סֶלַע,
הַמַּיִם הִשְׁחִיזוּ קוֹצִים-קוֹצִים,
כְּשֶׁתֵּלְכִי עַל הַצּוּק יְחֵפָה, לֹא תִּמְתַּק דְּקִירָתָם.
הַגַּלִּים יִנְהֲמוּ בַּנְּקָרוֹת, וְהַמַּיִם יַשִּׂיגוּ אוֹתָךְ
בִּמְעָרַת הַקּוֹלְנוֹעַ, כְּשֶׁהַסֶּרֶט שֶׁל מֶרְכַּז הַמְבַקְּרִים
יַתִּיז דְּמָעוֹת מִפַּעַם עַל כָּל הַכִּסְאוֹת
וְהַמְּעָרָה תִּהְיֶה אוֹקְיָנוֹס
וְאַתְּ בְּתוֹכוֹ, עַל סַף תְּהוֹם,
וְהַפִּיל הַלָּבָן יְחַכֶּה לָךְ לְמַטָּה. מִגְלֵשֶׁת חֹרִים תָּבִיא אוֹתָךְ אֵלָיו,
וְתִשְׂחִי בְּנִקְבַּת הַדְּמָעוֹת, וְתָרוּצִי מַעֲגָלִים, וּתְכַפְּרִי כְּתַרְנְגוֹל.
וְהַמַּיִם יָצִיפוּ,
וּבֵית הָעֵץ יִתְאַסֵּף לִשְׁלוּלִית עֲמֻקָּה, וְהַכַּלְבָּה תִּנְבַּח,
וְהָאֶבֶן הַמְצֻיֶּרֶת תִּשְׁקַע בֵּין הַגַּלִּים.