התמוססות /

מורן קבסו

קַרְחוֹנִים

נִצָּבִים בִּבְדִידוּתָם

הַחִוֶּרֶת, עֲנָקִים עֲגוּמִים,

עוֹרָם לָבָן מִן הָעַצְבוּת

בְּעֵינֵיהֶם הַכְּחֻלּוֹת דִּמְעָה זוֹהֶרֶת

הֵם לֹא יָשׁוּבוּ עוֹד אֶל הָרֶגַע בּוֹ נָגְעוּ

זוֹ הָיְתָה הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. זְרוֹעוֹת יָם

חַסְרוֹת רַחֲמִים תּוֹלְשׁוֹת אוֹתָם

עוֹד מְעַט יִסָּחֲפוּ כַּעֲנָנָה

בֵּין גַּלֵּי טוּרְקִיז קָרִים

גּוֹרָלָם נֶחְתַּם. הָאוֹקְיָנוֹס יַעֲלֶה אֶל הַשָּׁמַיִם

כָּל הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים

הוֹפְכִים לְמַיִם, כָּל

הַדְּבָרִים הַיָּפִים

אוֹבְדִים

לָעַד.