ד"ר מאיה ויינברג
הִנֵּה הַזְּמַן
נוֹזֵל לְנֶגֶד עֵינַי
מְטַפְטֵף בְּלִי הַפְסָקָה
גַּם אִם כָּל הַבְּרָזִים סְגוּרִים
יָדַי שְׁתֵּיהֶן חֹרִים
אֵינִי מַצְלִיחָה לֶאֱחֹז
חֲצִי הַדָּבָר
אֲנִי עֲיֵפָה מִכָּל הָאַחַר
כָּכִים הַמֻּבְטָחִים
שֶׁאֵינָם בָּאִים
אוֹ בָּאִים וְאוֹזְלִים
וְנַעֲשָׂה מְאֻחָר
הִנֵּה
הַשָּׁעָה הִיא כְּבָר
הַתַּאֲרִיךְ הוּא כְּבָר
Comentarios