איריס שפירא ילון
פַּעַם חָזְרוּ מִצַּיִד וְכָתְבוּ בְּדָם
עַל קִירוֹת מְעָרָה.
בֵּין קִירוֹת בַּיִת כּוֹתֶבֶת בְּטֵלֵפוֹן נַיָּד.
נֶעֱזֶרֶת בְּאַפְּלִיקַצְיָה לְנִקּוּד.
בְּמִלְכּוּד גְּבוּלוֹת הָעַמּוּד,
לְאוֹר מְנוֹרָה,
מִשְׁתּוֹלֶלֶת, מִתְעַרְטֶלֶת בַּחֶדֶר סְבִיב מְדוּרָה,
מִשְׁתַּדֶּלֶת לֹא לָלֶכֶת רָחוֹק מִדַּי
לְאִבּוּד,
מִשְׁתּוֹקֶקֶת בְּתוֹךְ אֵשׁ הַבְּעֵרָה
לָצוּד אוּד.
וְהַכֹּל
הַכֹּל
הַכֹּל
(כְּמוֹ לֹא עָבְרוּ מִילְיוֹן שָׁנָה)
כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ
וְלֹא לְהַרְגִּישׁ
בּוֹדֵדָה.
Comments