והיום אינו כלה

סוּפָה נוֹקֶשֶׁת בְּחַלּוֹנִי

נְטִיפֵי גַּעְגּוּעִים קְפוּאִים

דּוֹקְרִים אֶת מַהוּתִי

מַשַּׁב רוּחַ עַז חוֹדֵר

מִשָּׁמַיִם אֲפֹרִים

אֶל רוּחִי הַשְּׁבוּרָה

אֲנִי רוֹאָה אֶת עֵץ הַתַּפּוּז

הַמְּנֻמָּשׁ מוּל חַלּוֹנִי

עוֹמֵד מְבֻיָּשׁ, עָדוּי

בְּדִמְעוֹת הָעֲנָנִים

הַסְּעָרָה מַפִּילָה אֶת הַפַּרְפָּרִים

לִשְׁלוּלִית הַטּוּרְקִיז

וּמַבְרִיחָה אֶת יוֹנְקֵי הַדְּבַשׁ

אֶל בֵּין הָעֲנָפִים הָרוֹעֲדִים

עֵינַי מִשְׁתַּקְּפוֹת בַּחַלּוֹן הַמַּהְבִּיל

וְיָדִי בּוֹחֶשֶׁת בְּאִטִּיּוּת

אֶת קִרְעֵי תִּקְוָתִי.

*