אחרי הנשף

סיגל אשל

הַכֹּבֶד יָעוּט לְלֹא הַתְרָאָה עַל הַחֶדֶר הָרֵיק 

כַּדּוּר הַמַּרְאוֹת יְהַבְהֵב בָּאוּלָם הֶחָשׁוּךְ וְלָעַד יִזְדַּהֵר, 

תְּנוּעַת יְרֵכֶיךָ תַּחְזֹר עַל עַצְמָהּ כְּמוֹ בִּטְוִיסְט

וְשֶׁפַע הַיֹּפִי שֶׁבָּנוּ וּמִסְּבִיבֵנוּ

יָעִיר כְּאֵב 

שֶׁלֹּא יִתְבָּרֵר לְעוֹלָם. 

רַק הַלַּחַן יַרְעִיד 

מִשְׂרַעַת שֶׁאֵין לָהּ תִּכְלָה

בֵּינִי לְבֵין הַחַיִּים, 

לְעוֹלָם יַעֲלֶה זִכְרוֹנוֹת 

מִמַּעְיָן הַנִּסְתָּר

בְּתַת-תּוֹדָעָה כְּמוּסָה נִכְסֶפֶת-נֶחְשֶׂפֶת

אֶל עוֹלָם בּוֹ צְלָלִים אֲחוּזִים 

בְּטֶבַע מוּאָר.

*

סיגל אשל

 כותבת, עורכת שירה, אמנית במה, רפלקסולוגית, זמרת ושחקנית. ילידת 1960. חזרה להתגורר בקיבוץ הולדתה, שער הגולן, לאחר קרוב ל-40 שנה בתל אביב. שיריה של סיגל מתפרסמים החל משנות השמונים בעיתונות, באנתולוגיות ובכתבי עת, ובהם ״הארץ״, ״מעריב״, ״מאזנים״, ״גג״, ״עתון77״, ״יקוד״, ״בין סגול ובין תכלת״. שני ספריה, דם בודד (2001, בתמיכת קרן רבינוביץ׳), ואיפה זה שם (2019), יצאו לאור ב״שופרא״, בעריכת אילן שיינפלד. ספרה השלישי אישה בלי רישיון, שעבורו קיבלה תמיכה מהקרן לפרסי היצירה, עתיד לצאת בקרוב בהוצאת ״עמדה״. סיגל למדה במכינה של אוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן במסלול לחינוך לקויי שמיעה. כיום היא מעלה מופע המוקדש לסיפור חייו וליצירתו של סבה, אברהם שלונסקי, ממבט אישי.

---

בחזרה למעלה