שקיעה בדיונית /

אורית צמח

עֻבְדּוֹת הֵן עֻבְדּוֹת. שְׁאֵלוֹת הֲרוֹת גּוֹרָל נַעֲנוֹת בְּכֵן כֵּן, לֹא לֹא.

חֲתִיכַת שָׁמַיִם כָּזוֹ לֹא אֶמְצָא בִּמְחִיר נָמוּךְ מֵהַשְּׁתִיקָה הַנּוֹכְחִית.

אָז אֲנִי שׁוֹתֶקֶת וְנוֹכְחִית. מִתְקַן הַכְּבִיסָה עוֹגֵן מוּלִי כְּמוֹ תַּחֲנַת חָלָל.

מָה אֲנִי לוֹבֶשֶׁת? אֵיזוֹ מִין חֻלְצָה? צִלְצוּל רְפָאִים בְּאָזְנַי. הָלוֹ? הָלוֹ?

בַּקָּרָה? לֹא, אֲנִי לֹא שׁוֹמַעַת. כֵּן, מַשֶּׁהוּ בַּקְּלִיטָה. לֹא, זֶה לֹא אֲנִי. כֵּן,

זֶה אַתָּה. לֹא רוֹאָה כּוֹכָבִים, גַּם לֹא עָרִים גְּדוֹלוֹת. שׁוּם דָּבָר לֹא בּוֹעֵר

מִחוּץ לַפַּחִית שֶׁלִּי. כֵּן כֵּן, נוּכַל לְחַסֵּן אֶת עַצְמֵנוּ לִקְרַאת הַלִּקּוּי

הָאֲמִתִּי, עֻבְדָּה זוֹ עֻבְדָּה. לֹא לֹא, אֵין מַה לְּדַבֵּר עַל מְחִיר, אֲנִי בְּכָל מִקְרֶה

מַפְסִידָה. תַּחְלִיט לִפְנֵי שֶׁמַּחְשִׁיךְ, מָחָר הַהַצָּעָה לֹא תְּקֵפָה. וּבִכְלָל,

אֵיפֹה אַתָּה, לֹא רוֹאִים אוֹתְךָ.


*


אורית צמח היא עורכת ספרות ולשון, בוגרת התוכנית ללימודי תעודה בעריכה לשונית באוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר שני בהיסטוריה כללית מהאוניברסיטה העברית. שיריה פורסמו בבמות שונות, בהן "שבו", "הליקון" ו"המוסך". פרסמה שני ספרי ילדים (השלישי בדרך). בימים אלה היא מסיימת את כתיבתו של רומן פנטזיה למבוגרים, העוסק במטמורפוזה ובתפיסת האחר.


 

פדף להורדה


שקיעה בדיונית : אורית צמח
.pdf
Download PDF • 68KB

בחזרה למעלה


אנסטסיה ויסוצקי כָּל הַשֵּׁמוֹת בַּגָּן נְגוּעִים בִּשְׂפָתוֹ בְּקוֹלוֹ שְׁלָחֵנִי מִכָּאן הַנִּיחֵנִי שָׁם הֵיכָן שֶׁלֹּא נָגְעָה יָדוֹ בְּקִרְבַת מַיִם אֲחֵרִים הֵיכָן פּוֹרְעוֹת אֶת שְׂעָרָן נָשִׁי

יובל קומם כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיטָה מִקָּרוֹב עַל הָעֵץ בֶּחָצֵר שֶׁל סָבְתָא אֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ נוֹשֵׁם כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְאִמָּא שֶׁהָעֵץ צָרִיךְ חָבֵר הִיא הֵחֵלָּה לְמַלְמֵל כְּשֶׁהִבַּטְתִּי מִקָּרו

שגיא שדור דְּבָרִים רַבִּים יָרַשְׁתִּי מִסָּבְתָא רָחֵל, וְאוּלַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם הַסְּלִידָה מֵהַקֹּר. בַּחֹרֶף הָיְתָה נִצְמֶדֶת אֶל תַּנּוּר הַחִמּוּם עַד שֶׁעַל רַגְלֶיהָ נִרְאוּ סִימָנֵי כְּוִי