רובּר דה סן לוּ /

דניאל פרלמוטר

בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהִבַּטְתִּי בְּעֵינָיו שֶׁל סָן לוּ הוּא יָשַׁב כָּל הַיּוֹם וְלָמַד תּוֹרָה.

בְּאֶצְבָּעוֹ רָמַז לִי עַל הֶעְתֵּקִים שֶׁל פְּסוּקִים, וּבָכָה:

תּוֹרָה שַׁקְרָנִית, תּוֹרָה טוֹבָה

פּוֹתַחַת לֵב

מַחְדִּירָה אוֹתִיּוֹת וְסִימָנִים

הָא' שׂוֹרֶטֶת חֶדֶר יָמִין, הַו' צוֹלֶבֶת חֶדֶר שְׂמאֹל

הָר' מַדְחִיקָה דַּם חֲדָרִים תַּחְתּוֹנִים.

סָן לוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ

תָּאֵב בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים

וּבַחוּץ מִדְבָּר לְלֹא מָן, לְלֹא דָּמִים.

וּכְשֶׁסָּן לוּ זוֹכֵר,

טִפּוֹת נוֹטְפוֹת לְטִפּוֹת

גַּרְגִּירֵי קָפֶה נְמַסִּים לְמַיִם

וְסָן לוּ שׁוֹתֶה בִּזְהִירוּת,

שֶׁלֹּא יִכְאַב בַּלָּשׁוֹן הַכְּבוּיָה.

כִּי כְּשֶׁסָּן לוּ אָהַב אוֹתִי,

הוּא צָעַד לְאִטּוֹ בֵּין מַדָּפִים רֵיקִים מִבַּיִת,

מְלֵאִים בִּדְרָשׁ.

וּבְלֵילוֹת לְבָנִים אוֹרוֹ שֶׁל בֵּית מִדְרָשׁ מִשְׁתַּלְשֵׁל עַד עוֹרוֹ

וְצֵל מֵצֵל עַל קַעֲקוּעֵי תַּלְמוּדוֹ

"דְּאוֹר דְּכוֹכָבִים נָמֵי אוֹר הוּא"