קריאת השכמה

אַגִּידָה לְכֻלְּכֶן, נְעָרוֹת וְנָשִׁים – אַךְ אֶת קוֹלְכֶן מֵעַתָּה שִׁמְעוּ

הָסִיטוּ עֵינֵיכֶן מִמַּרְאוֹת מַטְעִים, אַךְ אֶל לִבְּכֶן הַסְכִּיתוּ

הֵן בְּטוּב חֲפַצְתֶּן וּבְכַוָּנַת הַלֵּב, כָּךְ זִכְרוּ עִם שַׁחַר וְעִם רֶדֶת שְׁעוֹת הַלֵּיל

כֹּל אֲשֶׁר אַחֵר הוּא – נָא הַשְׁבִּיתוּ, שִׁכְחוּ, אֶל הֶמְיַת הַיַּחַד כָּל אוֹנְכֶן עַתָּה כַּוְּנוּ

לֹא עוֹד יִלָּקַח מִכֵּן עֲסִיס כָּל הֱיוֹתְכֶן, הוּא שֶׁבּוֹ נֵחַנְתֶּן יִתְבַּהֵר כָּל מְאֹדוֹ

דּוֹר כָּאוּב הוֹמֶה כָּאן, מְשַׁוֵּעַ לְעֵדוּת, שְׂאוּ עֵינַיִם פְּנִימָה לְהָבִיא אֶת קוֹל הַפְּדוּת

הֲלוֹא עַצְמוֹתֵיכֶן אוֹמְרוֹת שִׁירָה הֵן, כֹּל אֲשֶׁר נוֹתַר הוּא לְחוֹלֵל אֶת הַבְּקִיעָה

שְׂאוּ קוֹלְכֶן, נָשִׁים, הָרִימוּ – יָמָּה, קֵדְמָה, אֶל אֵין-קֵץ, כָּל אֲשֶׁר שָׁכַחְנוּ רַחְמְכֶן אוֹתוֹ יָקִיץ

הֵן תִּקְוַות הוֹוֵנוּ אַךְ בָּכֶן הִנָּה תְּלוּיָה, טְלוּ פִּסּוֹת מָבוֹךְ וְהָבִיאוּ הַגְּאֻלָּה

לֹא עוֹד יִלָּקַח מִכֵּן עֲסִיס כָּל הֱיוֹתְכֶן, הוּא שֶׁבּוֹ נֵחַנְתֶּן יִתְבַּהֵר כָּל מְאֹדוֹ

עֵת לְכָל חֵפֶץ וּלְכָל דָּבָר זְמַנּוֹ, וּבְבוֹא שְׁעַת הַכּשֶׁר – עוּרוּ נָא, הוֹ!

נכתב בהשראת שירת מרים, "שִירוּ לַה׳ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (שמות טו, כ"א)

*