אורח

רות פוירשטיין

בֹּקֶר. וַיִּפֹּל עָלַי גּוּפִי, עוֹמְקוֹת עֵינַי

עַד אֹפֶל –

הוֹפְכִי הַשָּׁחֹר.

וַיִּתְגַּדַּל עָלַי לִבִּי וַיִּתְפַּח מֵעַל טְפָחַי, וַיִּמְשְׁכֵנִי –

קָדִימָה, אָחוֹר.

וַיִּתְבַּשֵּׂר עָלַי בְּשָׂרִי:– סוֹעֵר וְעֵר עָלַי עוֹרִי

וּנְאָקוֹת טְרוּקוֹת מִכֹּבֶד עַפְעַפַּי –

יִסְגְּרוּנִי, יִפְתָּחוּנִי, לְהַבְעִית עֵינַי מֵרְאוֹת

קוֹרוֹת גּוֹרָל חוֹרְצֵי רָצוֹן כְּתוּבִים כְּאוֹת בְּעוֹר כַּפַּי.

אֲזַי דָּמִי בְּנַחַל-וְרִיד נְחִיל כְּרוּבִים דַּרְכּוֹ מַרְעִיד

עַד רֹאשׁ רוֹשֵׁף אִוְשַׁת מַחְשֶׁבֶת אֲדֻמָּה.

גּוֹאִים הַמַּיִם אֲיֻמֵּי-רַחְמִי

– פְּנֵי-מִי עָלַי יָרֵחַ?

מְרַחְרֵחַ אֶת רוּחִי – וַיְרַחֲמָהּ.

לַיְלָה, וַיִּלְהַט מַבַּט הָעִיר עָלַי

אוֹרֵחַ

מִתְמַתֵּחַ אֶת רָחְבִּי וַיְאַבֵּן בִּי מַדְרֵגוֹת –

גַּרְמֵי-אָדָם כָּל עֶצֶם רָם וָסוֹד, הַסִּיד הַמִּתְפַּתֵּחַ

מִן הַתּוֹךְ אֶל תּוֹךְ תְּכוּנַת עָתִיד

תַּרְעִיד גּוּפִי מְאֹד.

מִי עוֹד נִמְסָךְ בְּסַךְ-תּוֹכִי

מִי בְּגָבְהִי רוֹכֵב כְּרֶכֶב הַבָּשָׂר, מִי דָּר דַּרְכִּי

מַבְכִּיא עֵינַי (אַל נָא תַּגִּיד).

הָעֵד מוֹעִיד חַיַּי אִגֶּרֶת. כָּךְ, אַחַי, אֲנִי נִגֶּרֶת

דְּיוֹ וְדָם בְּעֵת אֵינָהּ קוֹרֵאת

בְּשׂוֹרַת בָּשָׂר וְגִיד.

הִתְחַנְּנוּ אַחַי, בָּרְכוּנִי-טוֹב

הֵן בָּא עָלַי אוֹרֵחַ

וְשׁוֹלֵחַ בְּעֵינַי בְּעֵרָה שְׁחֹרָה, שִׁבְרִי מֵעִיר.

הִתְאוֹנְנוּ אַחַי, מְשָׁחוּנִי-סוֹד

הֵן בָּא עָלַי אוֹרֵחַ, וְרוּחוֹ עָלַי יִפְתַּח

עָלַי כְּפֶרַח-סְדוֹם בָּעִיר. אֵין עוֹר לִי

אֵין מִסְתּוֹר בְּאוֹר הָעִיר הַזּואת,

עִיר עֹל-עוֹלָם

אַךְ

כֹּה נֶחְלָם, כֹּה קָם בִּי

הַמְנַצֵּחַ עַל נֵצַח-מָעוֹר.

אִישׁ הוֹפְכִי הָעוֹרֵךְ

נִשְׁמָתִי הַקְּבוּרָה

לִתְמוּרָה בַּבָּשָׂר,

בְּכִי עָבָר לִבְשׂוֹרָה.

(מתוך המחזור "עיר-דוי")

*

רות פוירשטיין היא ילידת 1994, משוררת, אמנית רב־תחומית וסטודנטית בתואר השני בחוג לספרות. כלת פרס משרד התרבות והספורט ע"ש יצחק נבון ופרס אצ"ג לשירה. עד כה ראו אור שני ספרי שירה פרי עטה: "ספר שכחה וגאולה" (ספרי בלימה, 2024) ו"עיר אין־גולה" (ספרי בלימה, 2025).

---

בחזרה למעלה