גילת קול
"בַּסּוֹף כֻּלָּנוּ נָמוּת", אֲנִי מְנַסָּה לְהַרְגִּיעַ,
כְּשֶׁהַנּוֹיְרוֹלוֹג מַגִּיעַ וְאוֹמֵר שֶׁאִמּוּן לֹא יָבִיא
לִשְׁלֵמוּת אֲבָל כֵּן לְשִׁפּוּר. בְּמִצְוָתוֹ אֲנִי חוֹלֶצֶת
לָךְ אֶת כִּסֵּא הַגַּלְגַּלִּים. אַתְּ מְחַבֶּקֶת אֶת עַמּוּד
הָאִינְפוּזְיָה חִבּוּק שֶׁל כֹּרַח, כְּמוֹ לוֹחֵם וָתִיק
הַנִּשְׁעָן עַל חַרְבּוֹ, כְּמוֹ בַּת יָם שֶׁקְּרָעוּהָ מִן הַמַּיִם.
לִהְיוֹת חוֹלֶה זֶה כֹּל הַזְּמַן לְהַשְׁווֹת לְמִי יֵשׁ
חֹשֶׁךְ יוֹתֵר גָּדוֹל. עָקֵב אָכִילֶס בְּצַד אֲגוּדָל
אֲנַחְנוּ יוֹצְאוֹת לְטִיּוּל, לְתַרְגֵּל הֲלִיכָה, לָדוּג
נֶחָמָה בְּמִי שֶׁמְּדַגְדֵּג כַּפּוֹת רַגְלָיו שֶׁל אֱלֹהִים
בַּקּוֹמוֹת הַגְּבוֹהוֹת.
מִמַּחְלֶקֶת עֵינַיִם בְּאִיכִילוֹב רוֹאִים אֶת הַיָּם,
הִלַּת צִנּוֹרוֹת פְּלַסְטִיק מַקִּיפָה מָדוֹנָה צְהַבְהֶבֶת.
בְּאוֹנְקוֹלוֹגְיָה עוֹלָל מְפַרְכֵּס, כְּאִלּוּ מַסְבִּיר לְהוֹרָיו
הַחֲרֵדִים שֶׁרָאָה פָּנָיו שֶׁל אֱלֹהִים וְנוֹרָאוֹת הֵן,
וַאֲנַחְנוּ מִתְוַכְּחוֹת אֶת מִי מִשְּׁנֵיהֶם נִצְּחָה
הָעֲלָטָה שֶׁלָּנוּ.
"הַגּוּף יָמוּת לְפָנֵינוּ", אֲנִי אוֹמֶרֶת בַּיְּצִיאָה
מִגֵּרִיַּאטְרִיָּה, שָׁם רָאִינוּ שֶׁאֶצְלֵךְ הַיּוֹרֶה
רַק הִקְדִּים.
בַּחֲזָרָה לַמַּחְלָקָה אֲנַחְנוּ עוֹבְרוֹת בְּיוֹלְדוֹת,
שָׁם הוֹרִים יִשְׂמְחוּ בְּקָרוֹב בְּבִתָּם הַלּוֹמֶדֶת
לָלֶכֶת. וְאוּלַי חֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ שָׁנִים אַחַר־כָּךְ,
בְּשִׁקּוּם נוֹיְרוֹלוֹגִי, גַּם הִיא תִּלְמַד לָלֶכֶת
שׁוּב.
Comments