קבורה ראויה
29 ביוני
זמן קריאה 1 דקות
תמרה (תמר) מרקוביץ׳
לֹא נוֹעַצְתִּי בַּחֲבַצְּלוֹת הַמַּיִם וְאָז
אָטַמְתִּי לִבִּי לַדָּגִים
שֶׁכִּסּוּ אֶת גּוּפִי הַכָּסוּף.
אוּלַי הַבְּרֵכָה הִיא מַלְכֹּדֶת מָוֶת?
רָאִיתִי אַחֵר מְחַרְחֵר בִּסְבַךְ סוּף...
בָּבוּאוֹת שֶׁל עֵצִים מִשְׂתָּרְגִים וְקוֹצִים
נִנְעָצִים בְּעֵינֵי חֲפֵצִים לְהָצִיץ;
הַנִּיבִים שֶׁצִּמַּחְתִּי דּוֹקְרִים בַּזִּימִים וּקְרוּמִים
דֻּגְמָתָם לֹא נִרְאוּ בָּאֲגַם
הֵם עֵדוּת יְחִידָה שֶׁהָיִיתִי אָדָם
אֲנִי לֹא חוֹמֶסֶת אֶת כָּל הַבָּשָׂר
וְטֶרֶם טְרִיפָה
אֶצְבָּעִי מְגִיפָה אֶת עֵינֵי הַגּוּפָה.
אֲנִי עוֹטֶפֶת אֶת הַמֵּת בַּעֲלֵי חֲבַצֶּלֶת
אַף על פי שֶׁיּוֹתֵר אֲצִילִי
לְשַׁלֵּחַ אוֹתוֹ לִמְצוּלוֹת הַמַּיִם
בָּעוֹר הַכָּסוּף שֶׁלִּי