גל סגל
אֵין הִתְיַשְּׁנוּת הִלְכָתִית
עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבִּצֵּעַ הָרַב
אֵין הִתְיַשְּׁנוּת עַל פֶּצַע שֶׁהָרַב פָּצַע
וְעַל הַקּוֹל שֶׁנֶּאֱלַם וְלֹא פָּצָה
אֵין הִתְיַשְּׁנוּת הִלְכָתִית
כִּי הָאֵל מְחַדֵּשׁ כָּל יוֹם בְּטוּבוֹ
וְנִשְׁמָתָהּ בָּהּ מִדֵּי יוֹם מַחֲזִיר
וְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ חוֹשֵׂף וּמֵאִיר
אֵין הִתְיַשְּׁנוּת אֲפִלּוּ אִם בַּחֹק נִקְבַּע
אֵין זְמַן וְאֵין תֵּרוּץ וְאֵין סִבָּה
הַסַּכִּין הֲלוֹא פִּסֵּק
וְחָתַךְ בְּלִי הֶפְסֵק
הַצְּרִיבָה לֹא גָּלְדָה
וְהַתּוֹעֵבָה עֲדַיִן עֵדָה.
אֵין הִתְיַשְּׁנוּת הִלְכָתִית
כִּי הָאֵל הַטּוֹב הוּא יָשָׁן וְלֹא הָיָה דָּבָר לְפָנָיו
מִמְּקוֹמוֹ הוּא רוֹאֶה וְזוֹכֵר, אֵין נִפְלָא מִפָּנָיו
פְּסַק הַהֲלָכָה שֶׁלּוֹ מַסְפִּיק עַתִּיק
וְעַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הָרַב,
אֵין הִתְיַשְּׁנוּת הִלְכָתִית