חֲזָרָה אֶל רֵיחוֹת הֶחָרָא בָּרְחוֹב

חֲזָרָה אֶל רֵיחוֹת הֶחָרָא בָּרְחוֹב.

אֶל הַלַּחוּת,

לַטִּיּוּל עִם לוּנָה,

בְּלִי חָזִיָּה, אֶל בַּעֲלֵי הַכְּלָבִים הָאֲחֵרִים

בַּגִּנָּה החוֹלִית.

חֲזָרָה אל השֶּׁמֶשׁ, חֲסְרַת רַחֲמִים,

לַקִּירוֹת הַמִּתְקַלְּפִים,

מִרְפָּסוֹת מַטּוֹת לִנְפֹּל.

חֲזָרָה הַבַּיְתָה.

הַבַּיְתָה מִתְפּוֹרֵר, הַבַּיְתָה עָיֵף וְעָצוּב.

חֲזָרָה לְאִמָּא.

חֲזָרָה לַשִּׁגְרָה,

חֲזָ רָה לַשִּׁגְ - לְשַׁגֵּר -

טִילִים וְרֵיחַ שֶׁל חָרָא

שִׁגְרָה פְּרוּעָה בּוּרָה -

בּוֹר שֶׁל חָרָא

חֲזָרָה לְתְּפִלָּה

אֶל הֶחָרָא הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם

אָמֵרִיקָה הֶחָרָא

שֶׁתּוֹצִיא אוֹתָנוּ מֵהֶחָרָא הַזֶּה.

וּבְלֵב הַשָּׂדֶה אִמִּי תִּקְרָא:

״אֲבַקֵּשׁ לָךְ מָנוֹחַ, בִּתִּי

מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ״

וּמָנוֹחַ הָלַךְ, וַאֲנִי נַסְתִּי

מִמֶּנִּי עַד אֵלֶיהָ

סוֹף הָעוֹלָם.

*