גְּבִירַת הַיָּרֵחַ צַ'אנְג־אֶה [1] /

לי שאנג־יׅן 

תרגום: עינת מרבך-בר

 

עַל פְּנֵי הַמְּחִצָּה הָעֲשׂוּיָה נְצִיץ[2] מַעֲמִיק צִלּוֹ שֶׁל הַנֵּר,

שְׁבִיל הֶחָלָב נוֹטֶה לְאִטּוֹ, כּוֹכַב הַבֹּקֶר[3] שׁוֹקֵעַ חִוֵּר. 

צַ'אנְג-אֶה וַדַּאי מִתְחָרֶטֶת עַל שֶׁגָּנְבָה הַגְּלוּלָה הַקְּסוּמָה, 

יָם שֶׁל סַפִּיר שָׁמַיִם כְּחֻלִּים, לַיְלָה-לַיְלָה בְּדִידוּת בְּלִבָּהּ.

 

​

 

[1] צַ'אנְג־אֵה – דמות מהמיתולוגיה הסינית. צ'אנג־אה היתה אשתו של חוּאוֺ־אי, שהציל את העולם משרפה כשירה בקשתו בתשע מתוך עשר השמשות שהיו קיימות בעולם. חואו־אי קיבל גלולה המעניקה חיי אלמוות. צ'אנג־אה מצאה את הגלולה ובלעה אותה, הפכה לבת-אלמוות ועפה לירח. לפי אחת הגרסאות היא עפה לירח כדי למצוא שם מקלט מזעמו של בעלה, לפי גרסה אחרת חצי גלולה הייתה אמורה להעניק חיי אלמוות, ומכיוון שהיא לקחה גלולה שלמה ההשפעה של מנת היתר הייתה התרוממות בלתי נשלטת לשמיים. מאז חיה צ'אנג־אה בירח.

[2]  נְציץ – מיקה בלעז. מינרל בעל מבנה גבישי הבנוי משכבות. ניתן לפצלו בנקל ללוחיות דקות מאוד.

 

[3] כוכב הבוקר – שמו הסיני של כוכב הלכת נוגה. ניתן לראותו טרם זריחה או זמן קצר לאחר השקיעה.

​

​

*

עינת מרבך־בר היא בוגרת תואר ראשון בחוג לספרות ובחוג ללימודי מזרח-אסיה, תואר שני בלימודי מזרח אסיה ותואר שני בפסיכולוגיה (המגמה הקלינית). עבודות המחקר שלה עסקו בתפיסת החלום בסין, ובמודלים של "עצמי" בפסיכולוגיה העכשווית ובבודהיזם המוקדם. תרגמה מסינית את המחזה שלג בקיץ מאת גאו שינג־ג'יאן עבור פרויקט "קריאה ראשונה" של תיאטרון הקאמרי. תרגומיה מסינית וכן שירים ופרוזה פרי עטה התפרסמו בכתבי-העת הו!, המוסך, ננופאטיקה, עיתון 77, מוטיב והליקון.

​