אני עובדת בטכניקה של חיתוכי נייר הרבה שנים. ברוב ההצגות שלי יש סצנה עם צלליות, וחיתוכי נייר מאוד דומים מבחינה טכנית. בהרבה הצגות נקודת המוצא היא טקסט ספרותי.

לפנות ערב, אני מגיעה לבית חד-קומתי, שער כחול, שתיים-שלוש מדרגות, דלת כחולה, נדמה לי שגם התריסים כחולים. אבו טור, ירושלים. חדוה מכינה תה, מסדרת עוגיות. אני מציעה לה להתראיין. חדוה מסרבת. אומרת שלא בזאת נדברנו. אומרת שהיא מוכנה לשאת בכל ההוצאות של הנסיעה שכרוכות, ושהיום רק נשוחח, שהיא לא בטוחה בנכונות שלה להתראיין. אבל נדבר. ונראה. אולי. נדבר ונראה מה.

ריאיון על אלוהים, אלוהות ואלים בתרבות ובמחקר, עם ראש החוג שלנו, פרופ׳ עירן דורפמן, ועם ראש בית הספר למדעי התרבות שלנו, פרופ׳ גלילי שחר.

אלעד בר-נוי, עיתונאי ואיש רדיו, בריאיון על המגעים שבין הספרות לתרבות הפופולארית: מה התפקיד של הקורא.ת והמבקר.ת בעידן של כתיבה אין סופית?